עורך דין לשון הרע

לשון הרע, לפי החוק בישראל, מוגדרת כדבר שפרסומו עלול להשפיל אדם, לבזותו או לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו, וכן ביזוי על רקע מאפיינים אישיים כמו גזע, דת, מין, נטייה מינית, מוגבלות או גיל. הקביעה אם ביטוי או פרסום מהווה לשון הרע נבחנת לפי מבחן אובייקטיבי של "האדם הסביר", כלומר, האם אדם סביר שהיה נחשף לפרסום הזה היה רואה אותו כמשפיל או כמבזה.

לפי החוק והמשפט בישראל כיום, אין הבדל משפטי בין המונח "לשון הרע" לבין "הוצאת דיבה". חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, משתמש במונח "לשון הרע" כהגדרה כוללת לכל פרסום שעלול להשפיל אדם או לפגוע בו, בין אם מדובר בדברי אמת ובין אם בדברי שקר.
עם זאת, קיימת הבחנה מושגית היסטורית ודתית: במשפט העברי "לשון הרע" מתייחס לפרסום אמת פוגעני (כלומר פרסום שאמנם מאחוריו יש אמת אך הוא עדיין משפיל ומבזה), בעוד ש"הוצאת דיבה" מתייחסת לפרסום שקרי מלכתחילה.
בשורה התחתונה – אין הבדל משמעותי וממשי בין 2 הביטויים.

חד משמעית כן! כל פרסום אשר עלול להגיע ליותר מאדם אחד זולת הנפגע עצמו (כלומר זה שהפרסום מתייחס אליו) עלול להיחשב כלשון הרע, ובוודאי ברשתות החברתיות שם החשיפה היא עצומה; יותר מכך, מרבית תביעות לשון הרע היום מוגשות בשל פרסומים ברשתות החברתיות; בהקשר זה נציין כי גם פעולת שיתוף של פוסט (ולא רק הפרסום שלו) עשויה להיחשב כהוצאת לשון הרע.

כל מקרה לגופו; בתי המשפט בהחלט רואים בקללות ובגידופים לשון הרע, אך לא בכל מקרה פוסקים פיצוי בגינם; הכל תלוי בהקשר – אילו קללות נאמרו, באיזה פורום, באיזה הקשר, בפני כמה אנשים, האם מדובר באירוע חד פעמי או שחזר על עצמו. בסופו של דבר בית המשפט גם בודק האם מדובר בקללות "חלביות" כמו "אדיוט" או "טמבל" או אמירות יותר משפילות ומבזות.

לא בהכרח; לא כל ביקורת, גם אם שלילית, נחשבת לשון הרע.
ביקורת צרכנית, גם אם אינה חיובית, בהחלט לגיטימית ואינה נחשבת כלשון הרע.
אם חוצים את הגבול ובכוונה הופכים ביקורת לגיטימית לפרסום משפיל ומבזה – כאן היא כבר יכולה להיחשב כלשון הרע.
הכל שאלה של כמה הביקורת אכן עניינית ומשקפת את תחושתו וחווייתו האישית של הלקוח, או לחילופין מה שעומד מאחוריה זו רשעות לשמה ורצון לגרום נזק.

אם בקבוצת ווטסאפ בוצע פרסום שעלול להשפיל או לבזות אדם אחר, בין אם הוא חבר באותה קבוצה או לא, בהחלט ייתכן ומדובר בלשון הרע.
כדי שפרסום ייחשב כלשון הרע עליו להגיע ליותר מאדם אחד זולת הנפגע (זה שהפרסום מתייחס אליו), ומכיוון ובקבוצת ווטסאפ יש מספר אנשים – אז פרסום פוגעני או משפיל בקבוצה בהחלט יכול להיחשב כלשון הרע.

בהחלט, המחיקה של הפרסום אינה מונעת מהנפגע לתבוע בגינו שכן הנזק כבר נעשה ונגרם. עם זאת, מחיקת הפרסום עשויה להפחית את הפיצוי מצדו של המפרסם, אשר שם לב למעשה שביצע וניסה לצמצם את הנזק שנגרם לצד השני.
כאשר נתקלים בפרסום לשון הרע מומלץ מיידית לתעד ולצלם אותו, וזאת למקרה בו המפרסם ימחק אותו ולא תהיה לכם הוכחה להציג בבית המשפט לכך שהפרסום בוצע.

חד משמעית – לפנות לעו"ד שמתמצא בתחום לשון הרע; הוא ינחה אתכם כיצד לפעול וגם יגיד לכם מה הסיכון בפניו אתם עומדים (אולי בכלל לא צריך להתרגש מהמכתב?).
מה לא לעשות בשום אופן?
א. לא ליצור קשר עם עוה"ד ששלח את המכתב ולהתנצח איתו; יכול מאד להיות שתתנו לו מידע חשוב ותסייעו לצד השני בלי להתכוון.
ב. לא ליצור קשר עם מי שביצעתם עליו את הפרסום, לא להתחנן לפניו, לא לשכנע אותו, לא להתנצל – כל אלו עשויים לשמש כנגדכם אם אכן תוגש תביעה; ייתכן מאד ועוה"ד שתפנו אליו ימליץ לכם להתנצל אבל תעשו זאת אחרי התייעצות ולא באופן שיכול לחשוף אתכם לתביעה.
ג. לא למחוק את הפרסום או לערוך אותו – קודם כל דברו עם עו"ד; ייתכן ופעולת המחיקה או העריכה רק תחזק את התביעה נגדכם (שהרי אם מחקתם אז למה פרסמתם מלכתחילה?); גם במקרה זה, ייתכן ופעולת המחיקה או התיקון היא דווקא פתרון נכון ומומלץ שיש לבצע, אך קודם כל נכון יהיה להתייעץ עם עו"ד כדי לדעת איך לעשות זאת באופן שיצמצם את החשיפה שלכם לסיכון בתביעה.
ד. והכי חשוב – לא להתרגש ולא להילחץ; פנו לעו"ד מומחה בתחום והוא יציג בפניכם את המצב המשפטי המדוייק והמציאותי; ייתכן ובכלל אין לכם סיבה לדאגה.